העולם וסודותיו - פרק שלישי

אני מתעורר בהתרגשות. זה היה חלום? אני מקווה שלו. היא מנשקת כל כך טוב... אלא אם כן זה באמת היה חלום. אבל אני לא רוצה שזה יהיה חלום. צריך למצוא את סיריוס.
"קרניים!" טוב, לא היה קשה למצוא את סיריוס.
"מה?" אני גונח.
"שכבתי עם קיילי טי!" הוא אומר.
"אתה יודע, אתה שוכב עם הרבה בנות. אתה לא אמור להתרגש שאתה שוכב עם עוד אחת." אני אומר בעצב. אז זה היה חלום. אבל אולי זה היה חלום שיתגשם. אחרי הכול, גם בחלום סיריוס שכב עם קיילי.
"כן, אבל זו קיילי השמרנית! הנקודה היא, שאם אני גרמתי לה לשכב איתי, אתה תגרום לאוונס לנשק אותך." הוא אומר ותוך כדי הוא מהנהן בהצטדקות.
"סיריוס, אני לא חושב ש..." אני מתחיל לומר ואז נזכר במשהו, "איך הצלחת לגרום לטי לצאת איתך?"
"זה לא היה קשה. עשיתי לה קצת עיניים בהתחלה." הוא מתחיל לספר, "יום לאחר מכן, אחרי הארוחה, המצאתי איזה תירוץ והכנסתי אותה איתי לארון המטאטאים. נישקתי אותה. משם זה פשוט התגלגל." הוא מסביר ברוב חוכמה. זה נותן לי רעיון...
"רך כף, אתה המלך!" אני אומר ורץ מן החדר עם מפת הקונדסאים בידי.
"אני נשבע בזאת שאני מחפש צרות אני אומר בחטף. לילי נמצאת בחדר המועדון. אני רץ לשם. היא יושבת בדיוק במקום שבו ישבתי כשהיא סיפרה לי על המכתבים. המכתבים. כשאני אמצא את מי שכתב אותו, אני לא יודע מה אני אעשה לו, אבל זה לא יהיה טוב. ממש לא.
"אוונס, ישיבה דחופה." אני אומר לה וגורר אותה משם איך שהיא גררה אותי.
"פוטר, זה לא זמן להחזיר לי עכשיו!" היא צווחת.
"לא, באמת." אני אומר. אני נותן לה לעמוד, עדיין אוחז בידה, וגורר אותה משם, אל החדר שבו היינו אתמול.
"טוב, מה רצית, ג'יימס? זאת אומרת, פוטר..." היא שואלת. אני עומד קרוב אליה. ממש קרוב, כמו בחלום, וחוסם את דרכה. היא מסתכלת סביבה, מנסה למצוא דרך מילוט.
ללא התראה אני מנשק אותה, אוחז בה כדי שלא תברח. מרוב הלם היא אפילו לא מתנגדת. אני מכניס את לשוני לפיה. אוי, היא מנשקת טוב יותר מבחלום! היא מחדירה את לשונה לפי. אני מעביר את לשוני בתוך פיה, סורק את כל החלל. היא מתנתקת לבסוף.
"לא מספרים על זה לאף אחד!" היא מזהירה.
"תסמכי עלי. עד שזכיתי בכבוד לנשק אותך, אני לא עומד לוותר עליו." אני מבטיח. היא צוחקת.
"אז אני מקווה שאתה עומד בהבטחות." היא קורצת.
"אז אנחנו חברים?" אני שואל בתקווה.
היא נושמת עמוק. "אני מקווה שאני לא אתחרט על זה... חברים."
אני מחבק אותה בחוזקה. סוף כל סוף. זכיתי בה.
אנחנו מתנשקים שוב, ביתר תשוקה, לשונותינו ממששות האחת את השנייה.
"אמרו לך פעם שאת מנשקת טוב?" אני שואל בבת צחוק.
"כל חבר שהיה לי אי-פעם." היא מודה. "ועכשיו גם אתה מתווסף לרשימה."
אני צוחק. אני מקווה שזה לא חלום כמו בפעם ההיא. ואם זה חלום, אז אני לא רוצה להתעורר ממנו.