על הפאנפיקים

• יצירת המקור - ה"פאנדום". נוהגים למיין את יצירות החובבים לפי יצירות המקור שעליהן הן מתבססות, למשל: יצירות בהשראת העולם הטולקינאי, יצירות בהשראת הארי פוטר וכדומה. יצירת חובבים בעלת קשר מוצהר ליותר מיצירת מקור אחת מכונה "קרוס-אובר" (באנגלית "Crossover").
• אורך - נהוג לסווג יצירות כ"קצרות" או "ארוכות" על פי ההגדרות הספרותיות ה"מסורתיות", הגם שלסיפורים קצרים בני פחות ממאה מילים נטבע הכינוי "דראבל". הסיפורים הארוכים נוטים להתפרסם כסיפור בהמשכים.
• מערכות היחסים שבין הדמויות - נהוג לבצע חלוקה גסה בין יצירות שבמרכז עלילתן מערכת יחסים רומנטית בין דמויות - שאחת מהן לפחות מופיעה ביצירת המקור (דמויות 'קאנוניות') - לבין יצירות שעלילתן עוסקת בנושאים אחרים. הסוג הראשון מכונה "שיפ", הגזור מ-Relationship (באנגלית, מערכת יחסים), ואילו היצירות מהסוג השני מכונות "ג'ן" מ-General (באנגלית, כללי). בקרב יצירות ה"שיפ" מקובלת החלוקה בין יצירות "הט" העוסקות במערכת יחסים הטרוסקסואלית לבין יצירות "סלאש"^[3] העוסקות במערכת יחסים הומוסקסואלית, עבור יצירות המתרכזות במערכת יחסים בין שתי דמויות נקביות נטבע המושג "פמסלאש".
• מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור - כאן מקובל להבחין בין יצירות המקדימות את עלילת היצירה המקורית, יצירות המתרחשות בזמן העלילה המקורית ויצירות המתרחשות לאחריה. ביצירות הממוקמות על ציר הזמן לאחר היצירה המקורית מקובל להבדיל בין "המשך ישיר" ל"המשך עצמאי". יצירת ההמשך הישיר שואפת להמשיך את עלילת היצירה המקורית, לרוב תוך שימוש בנקודת מבט, בסגנון ובקו עלילתי דומים לאלה של יצירת המקור. כנגד סוגה זה מועלית לעתים ביקורת הטוענת כי הוא לוקה במידת מקוריותה ואמינותה. במקביל יש גם יצירות "המשך עצמאי", שעלילתן מתקיימת לאחר עלילת המקור והן משתמשות לעתים בעולמה של היצירה גם כדי לנסות ולסגור "חורים" בעלילת המקור.
• דירוג גיל קהל היעד של היצירה - יש הנוהגים להוסיף לכל יצירה "דירוג גיל" המציין את קהל היעד שלה לפי גובה מינוני השפה הבוטה וריבוי התכנים של אלימות ומיניות. סיווג צפייה זה מתבסס על זה המקובל בארצות הברית.
• *מידע זה הועתק מויקיפדיה.

G – (General Audience) מתאים לכל הגילאים. מציין כי הטקסט איננו מכיל תכנים פוגעניים מכל סוג שהוא. עירום, סצנות מין ושימוש בסמים נעדרים לחלוטין; האלימות מינימלית. חלקיקי דיאלוג עשויים להרחיק מעבר שיחה מנומסת אולם לא יישמעו ביטויים שאינם חלק מחיי היומיום.

PG – (ראשי תיבות של Parental Guidance Suggested = הדרכה הורית מומלצת) חלק מהתכנים עשויים שלא להתאים לילדים. סצנות מין מפורשות ושימוש בסמים נעדרים מהטקסט. אלימות ואנגסט, אם קיימים, מתונים ואינם מפורטים.

PG-13 (ראשי תיבות של PG-13 Parents Strongly Cautioned = אזהרה חזקה להורים) – חלק מהתכנים אינם מתאימים לילדים מתחת לגיל שלוש-עשרה. לא כולל אלימות קשה או מתמשכת, מגע מיני, אם מתרחש, מאוזכר בחטף ובצורה לא מפורטת.

R (Restricted = מוגבל). מציין כי הפיק מכיל תוכן למבוגרים. מכיל סצנות מין לא-מפורטות, אלימות מפורטת באופן חלקי, עשוי להכיל תיאור של שימוש בסמים. עוסקים בנושאים שאינם מתאימים לקטינים (אלימות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות) בצורה לא-גראפית.

NC-17 (קיצור של No One 17 and Under Admitted = משבע עשרה ומעלה בלבד) – הפיק מכיל תכנים מפורשים של אחד או כמה מהסוגים הבאים; אלימות, מיניות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות. עוסקים בנושאים שאינם מתאימים לקטינים בצורה גראפית.

אף על פי כן, תביעת זכויות יוצרים של הMPAA, הובילה לכך שבאתרי פאנפיקשן רבים, עלו שיטות דירוג חלופיות. ביניהן, שיטת הדירוג האוסטרלית:

G –General Audience מתאים לכל קהל, כולל ילדים צעירים.

PG – Parental Guidance recommended בעברית: הדרכה הורית מומלצת. תכנים המתאימים לבני נוער (מגיל 13 ומעלה). פיקים בדירוג הזה מכילים התייחסויות עקיפות לנושאים הנחשבים בלתי הולמים לקטינים (אלימות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות).

M – (Mature = לבוגרים בלבד). תכנים המותאמים לקהל בוגר (מגיל 15 ומעלה). עוסקים בנושאים שאינם מתאימים לקטינים (אלימות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות) בצורה לא-גראפית.

R – (Restricted = מוגבל). תכנים המתארים נושאים שאינם מתאימים לקטינים בצורה גראפית.

X – (Extreme = קיצוני) תכנים המכילים סיטואציות קיצוניות שעניינן מין או אלימות.

**מידע זה נלקח מהגנזך (תפוז בלוגים)

טוב אחרי מידע זה הוסבר לכם ואני מקווה שהבנתם (לשאלות תוכלו לפנות אלי, אם תרצו).